"מצאתי את מה שאני אוהבת לעשות בחיים"

“מאז ומתמיד אהבתי רכבים” כך היא מספרת. “ביליתי שעות במוסכים וצללתי לתוך מנועים. בגיל 16 כבר החזקתי ברכב הראשון שלי, ובגיל 18 התחלתי לשפץ אופנועים.
אבל במקום לקחת את האהבה הזו ולהתקדם איתה, למדתי הנדסאות והתחלתי להתברג בתעשיית ההיי טק, כשבתפקיד האחרון שלי, אחרי שנים טובות בתעשיית ההייטק, ניהלתי חברה לבניית אתרים, ביחד עם שותפים”.

בכל השנים הללו שיחקה שרית את המשחק ועבדה לפי הכללים, אבל את התשוקה ל’לכלכך את הידיים’ לא שכחה לעולם.

“בשלב מסוים הבנתי שזהו, סופית – אני והייטק זה לא. השעמום והעבודה השגרתית פשוט לא בשבילי.
עזבתי את החברה, את התנאים, האנשים המעולים, האופק הוורוד והבטוח, וניצלתי חלון הזדמנויות נדיר: נרשמתי ללימודי הנדסת מכונות רכב במכללת אריאל, אחרי שנים רבות בהן נרשמתי למכללה, וביטלתי.
הפעם, ידעתי – זה זה, ואני הולכת על זה עד הסוף”.

עבר חלק?

“לא ממש. נתחיל בזה שאבא שלי התאכזב מאד, ולא דיבר איתי תקופה. זה כאב.
בנוסף לזה, קיבלתי ביקורות וזלזול וחוסר אמון מוחלט בדרך בה בחרתי.
מאחר ואתם יודעים את הסוף”, היא צוחקת “אתם יכולים להבין שלא נתתי לזה להשפיע עלי או לשנות את ההחלטה”.

מה היה הצעד הבא?

“את הצעד הראשון במסלול של השנים הבאות, תכננו בשבילי.
בסך הכול, נסעתי ברכב ונתקעתי. פנצ’ר בגלגל.

הגעתי לפנצ’ריה הקרובה – צמיגי אברהם, ופגשתי חבר מהלימודים.
הוא זרק לי “בואי לעבוד כאן” ואני אמרתי לו “סגור” וכמובן – הופתע מאד כשניגשתי מול פניו ההמומות, למנהל של הפנצ’ריה ובו במקום הצעתי לו עובדת מסורה.
גם הוא הגיב בהפתעה גמורה, אבל כשראה את הרצינות שלי, קיבל אותי לעבודה. בפנצ’ריה הזו למדתי המון, והפכתי לעובדת מיומנת ויעילה”.

בהמשך, שרית הופכת למפורסמת ללא ידיעתה.
הסיבה: פנצ’ר. שוב.

“הגעתי לפנצ’ריה בנתיבות עם פנצ’ר בגלגל, כולי לבושה יפה ומאורגנת, וביקשתי להחליף את הצמיג בעצמי. למזלי, הסכימו.
ניגשתי למכונות, ושלפתי בזריזות את הצמיג התקול. כל אותו הזמן מסתבר, צילמו אותי. כנראה בחורה בפנצ’ריה זו אטרקציה. הסרטון הזה עף ברשתות החברתיות והגיע דרך אחת מקבוצות הוואטסאפ לאח שלי, ששלח מיד את הסרטון לאבא שלי שלא היסס והתקשר מיד. הוא אמר לי שהוא גאה בי, ושישמח אם אהיה זו שתטפל גם בצמיגים של הרכב שלו. אין לתאר את השמחה שלי, הרגשתי שעשיתי את זה. למרות הכול”.

איפה נמצא אותך היום?

“היום אני נמצאת בשלבי סיום הלימודים בהנדסאות מכונות רכב. קיבלתי עזרה גדולה – מלגת לימודים מארגון מומנטום, שפועל כדי לשנות את עולם מקצועות הרכב ובעיקר להכניס כוח עבודה נשי לתחום מקצועי מאד, טכנולוגי ומתקדם.

במקביל, אני עובדת כמכונאית רכב במרכז השירות המרכזי של BMW ונהנית מכל רגע.

אני רוצה להגיד לכל הבנות שאוהבות רכבים, שרוצות להיות מכונאיות רכב וחוששות, שיש להם מוח חד וידיים טובות שידעו – תעשיית הרכב היא אחת המרתקות שיש.
וכל מה שאנחנו חושבות עליה, בעיקר מיתוסים על עבודה פיזית ולכלוך, לא בהכרח נכון.

מרכזי השירות מטופחים מאד, יש בהם מיכון שעוזר בכל ההיבט הפיזי ומפנה את השטח לעבודה החשובה באמת – פתרון תקלות טכנולוגיות ברמה הכי גבוהה שיש.
התחום הזה הוא העתיד. והוא צריך נשים ואנשים שרוצים ללמוד ולהתקדם, עם אינטליגנציה גבוהה ורצון להיות חלק ממהפכה שמשפיעה על העולם”.

ולסיכום השיחה,
שרית מסתכלת רחוק וקדימה.
“אני רוצה לנהל מרכז שירות משלי. מבחינתי, מצאתי את מה שאני אוהבת בחיים – להיות מכונאית רכב,  ואני רק רוצה להמשיך להגשים עוד ועוד חלומות בעולם הזה”.