
נשים בענף הרכב – ככה עושים שינוי
לכבוד יום האישה 2021, רצינו לבדוק אצלנו, בזירה הייחודית שלנו,
עד כמה ענף הרכב מתאים ומותאם לנשים, שרוצות להתקדם במקצועות הטכנולוגיים.
האם התפתחות הענף השפיעה על העובדים בו?
האם נוצרה סביבת עבודה מותאמת לנשים, והאם נשים יכולות למצוא עצמן בתפקידי טיפול ודיאגנוסטיקה מבלי להילחם על מקומן?
לכבוד המאורע החשוב,
ביקשנו מנשים משפיעות, נשים חושבות, להצטרף אלינו לפורום שולחן עגול בו לא היססנו לשים את כל האמת על השולחן, ולהבין, מה עושים עם זה הלאה.
בכתבה הזו, בחרנו להביא את המחשבות והתובנות של נועה טרון, מנהלת הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, הפועל במסגרת מיזם משותף עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
כבר שנים שנועה בוחנת מבפנים את נושאי ההכללה והגיוון התעסוקתי, בכלל אוכלוסיות הגיוון בישראל, וכן בקרב נשים.
עניין אותנו במיוחד לדעת, איך אפשר לשלב יותר נשים בענף הרכב – בדגש על מקצועות הטיפול, מה הדרך הטובה ביותר לטפל במיתוסים ובעיקר, איך לשפר את תנאי התעסוקה ולהתאים אותם לקהל נשי מוכשר.
אז קדימה, בלי עוד הקדמות: נועה, אלייך.
נועה, כדי ליישר קו. מהו לדעתך גיוון בתעסוקה?
“גיוון בתעסוקה הוא מצב בו קבוצות שונות באוכלוסייה, צריכות לקבל ייצוג הולם בכל ענפי התעסוקה.
אך זה לא מספיק.
גיוון בתעסוקה שנושא איתו שינוי אמיתי, הוא מצב בו סביבת העבודה מתאימה עצמה לכל עובד, עד שכל אחד ואחד מרגיש חלק, כך שאנחנו לא רק נשארים בספירה של כמה יש לנו מכל קבוצה, אלא שכל אחד ואחת מביאים את הערך הייחודי שלהם למקום העבודה. כדי להגיע לגיוון והכללה בתעסוקה, אנחנו צריכים לנהל את התהליך, לייצר התאמות ולהבין שלכל אחד מאיתנו צרכים שונים, וכדי שנוכל להביא את יכולותינו למקסימום, אנחנו צריכים תנאים מתאימים.
נכון שכרגע אנחנו מתמקדות בנשים, אבל קבוצות שונות באוכלוסייה כוללות גם אנשים מהחברה הערבית, החרדית, אנשים עם מוגבלויות, אנשים מגיל 45 והלאה, יוצאי אתיופיה וקהילת הלהט”ב.
אם ניקח את אוכלוסיית הנשים, למשל, מדובר בכ-50% מכלל הלקוחות ומועמדות במשק.
מחצית מהאוכלוסייה.
כשאנחנו באים לבדוק עד כמה נשים מיוצגות בדירקטוריונים, עמדות מפתח ותפקידי הנהלה,
אנחנו רואות תמונה עגומה, בה ככל שעולים בפירמידה, הייצוג של נשים הולך וקטן. ללא נוכחות של נשים בשולחן מקבלי ההחלטות, לא נראה את השינוי המיוחל.
השינוי יגיע במידה רבה אם נצליח לייצר סביבת עבודה מכלילה
כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים קודם כל לשפר את סביבת העבודה, ולעשותה לסביבה מכלילה.”
מה זו סביבה מכלילה?
“סביבה מכלילה, היא סביבה שמאפשרת לכל אחד להרגיש חלק בארגון. על מנת לייצר סביבה מכלילה צריכים להתקיים ארבעה מרכיבים: הוגנות וכבוד – לכל העובדות והעובדים, תחושת ערך ושייכות – כל אחת ואחד מרגישים חלק מהארגון ושהפוטנציאל שלהם ממומש, בטחון פסיכולוגי – הזכות להיות מי שאני באופן מלא, מבלי להצטרך להסתיר חלקים בזהות שלי או לחשוש שעשויים להשפיע על איך שאני נתפסת בארגון והעצמה וצמיחה- אפשרות לגדול, לצמוח ולהתפתח כמו שאר עובדי הארגון.
האם משתלם לארגונים ליצור סביבה מכלילה?
“הרווח הוא לא מיידי אך קיים. מחקרים מראים כי יש קורלציה בין מצב הגיוון וההכללה בחברה לרווחיות שלה, לא רק בתדמית או בתחושה, אלא ממש בשורה התחתונה.
לדוגמא, מחקר של דלויט מראה שארגונים שהשכילו לייצר סביבה מכלילה נהנים מ:
פי 2 סיכוי לעמידה ביעדים פיננסיים,
פי 3 סבירות לביצועים גבוהים יותר,
פי 6 סיכוי לחדשנות ואג’יליות
ופי 8 סבירות להשגת תוצאות עסקיות טובות יותר.
אחד המרכיבים הקריטיים ביצירת סביבת עבודה מכלילה היא המנהלת או המנהל הישיר. כאשר הם יודעים לייצר את הסביבה המכלילה, ישנה עליה של 70% בתחושת שייכות, הוגנות וביטחון, שיפור של 17% בביצועים של עבודות צוות, שיפור של 20% באיכות קבלת החלטות ועלייה של 29% בשיתוף הפעולה בתוך הצוות.
במילים אחרות, אם ארגון מאפשר לכולם להרגיש שייכות, לחוש ביטחון, ליהנות מכבוד, לשגשג ולצמוח יש לכך השפעה על שורת הרווח.
מה מצבן של נשים בענף הרכב מסביב לעולם?
מדינות רבות בעולם זיהו את הפוטנציאל הנשי בענף הרכב, עם קידום ושילוב נשים בכל התפקידים, כן – גם במשטחי הטיפול.
החל מהדוגמא הקלאסית של מארי בארה, מנכ”לית ג’נרל מוטורס; לינדה האסנפראץ, יו”ר לינאמר (יצרנית חלקי רכב שניה בגודלה בקנדה); מנדי דין, מנהלת השיווק של פורד בבריטניה; סובי גוש, סגנית נשיאה בחברה לקידום נשים בענף הרכב ועוד.
נשים אלה מהוות סמן ימני לנשים רבות מאד, שמבקשות לתקוע יתד באזורים שנשלטו בעבר באופן בלעדי על ידי גברים.
אך נשים מיוצגות בענף הרכב לא רק בתפקידי ניהול בכירים. יותר ויותר נשים מגלות שעם התקדמות הטכנולוגיה, ענף הרכב הפך לאפשרות מציאותית ביותר למציאת קריירה, קידום והנאה.
אנחנו יכולים למצוא נשים בתפקידי אבחון, תיקון והתקנה במשטחי העבודה, בעמדות הטיפול וברצפת התיקונים.
ומה קורה אצלנו?
“בכל מה שנוגע לשילוב נשים בתפקידי תיקון ותחזוקת רכבים, יש לישראל בהחלט מקום לשיפור” אומרת נועה. “אם אחוזי ההשתלבות של נשים בתפקידים הללו בחברות הרכב, עומדים על 19% בגרמניה, 16% בבריטניה, 15% באיחוד האירופאי ו-14% בהולנד, ישראל ממוקמת נמוך עם רק 12%, גבוהה רק מארה”ב העומדת על 10%.”
אולי לקוחות של מרכזי שירות אינם רוצים לראות נשים בעמדות טיפול?
“זו נקודה חשובה.
בסקר שנערך על ידי חברת ‘מאגר מוחות’ על כ-500 בעלי רכבים מעל גיל 20 הם נשאלו: עד כמה הנכם מרגישים נוח אם היו מעסיקים יותר נשים במקצועות טיפול הרכב?
התשובה הפתיעה אותנו, ועמדה על 84% שהיו שמחים לראות נשים בענף.
לצד זאת, בשאלה באיזו מידה הם סומכים על נשים מכונאיות מטפלות ברכב, וגם כאן, המגמה החיובית נמשכה עם 70% מהאנשים שסומכים, וסומכים מאד”.
אז עם כל הנתונים המעודדים, מדוע נשים לא רואות במקצועות טיפול הרכב, כמקצועות מתאימים להן ולדרישותיהן?
“פשוט מאד. מחקר בדק ומצא ש-65% מהנשים, נתקלות בסביבת עבודה שאינה מותאמת. במילים שלנו – סביבת עבודה שאינה מכלילה.”
אנחנו לא יכולות שלא להסכים יותר עם נועה.
הלא כיום אין דבר שמונע מנשים לטפל באותה איכות כמו גברים.
הענף התקדם וכעת הוא טכנולוגי, אינו בהכרח כולל נשיאת משאות כבדים או עבודה בסביבה מלוכלכת. כל אלה, הם כמעט נחלת העבר.
מקצועות ענף הרכב של היום דורשים מיומנות גבוהה, ידע טכנולוגי, גישה טכנית, תשוקה ואהבה לתחום. כל התכונות האלה, הן תכונות שנשים חולקות עם גברים.
בנוסף, ענף הרכב הוא מהענפים המפרגנים יותר בשוק, בכל מה שנוגע לאיזון בית-משפחה.
“בקיצור,” משלימה נועה את התמונה “אם נטפל בסביבת העבודה, בהתנגדויות ונשפר את הדרוש שיפור – נשים יכולות להיות כוכבות עולות בענף, שזקוק כל כך לכוח אדם איכותי”.
אילו צעדים תמליצי לבצע כדי לשנות את התמונה?
“קודם כל, לשנות את התפיסה.
אם תשאלי אימהות לנשים צעירות בתחילת דרכן, לאיזה כיוון הן ירצו להניע את בנותיהן, אני די בטוחה ש’ענף הרכב’, בדגש על ‘טיפול רכב’ לא יופיע בראש הרשימה.
אז, עלינו מוטלת החובה לשקף לעולם עד כמה הענף השתנה, ועד כמה הוא מבטיח. לנשים ולגברים כאחד.
בהמשך, צריך להגמיש את תנאי הסף, לבנות תהליכי איתור יצירתיים של מועמדות ולהתאים את תהליכי הגיוס והמיון.
חשוב מאוד לטפל בסביבת העבודה, לא רק בהיבטיה הטכניים. חשוב להקפיד על שפה הולמת, אפס סובלנות להטרדות מיניות או הערות לא הולמות וכיו”ב.
ויש משימות גם ברמת ההנהלה.
הנהלת הארגון צריכה להיות מחויבת ולקחת אחריות לתהליך, להכשיר מנהלים כמו מנהלת מרכז שירות להתאים תכנית עבודה וכלים תומכים ולמדוד למדוד למדוד כל הזמן, ובאופן שוטף את השינוי.”
* הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, פועל במסגרת מיזם משותף עם מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.