איך זה מרגיש לעבוד בפסגת הטכנולוגיה של ענף הרכב?

אבישי פלג, מנהל טכני Geely בשבילכם, אחראי על התחום הטכני, במותג החשמלי הנמכר ביותר בישראל.

אבישי, איך זה מרגיש לעבוד במותג הכי מדובר של השנה?

“תענוג צרוף, האמת. עבורי, כמי שהתחיל בתור נער עם חיבה עזה למכוניות והתקדם לניהול טכני של מותג פסיכי, בלשון המעטה, זה חתיכת הישג.”

ספר לנו יותר.

“הסיפור שלי מתחיל כמו כל סיפור של איש או אשת רכב עם דלק בוורידים 😊. מכוניות היו התרפיה שלי.
בתור ילד שמסיע מכוניות על השטיח ועד לנער שקונה מכוניות מצו’קמקות, מפרק אותן והופך אותן ליצורים מצ’וקמקים עוד יותר. אבל על הדרך למדתי. ולא רק למדתי, אלא למדתי מהטובים ביותר.

הגעתי למרכז שירות של אדם שהפך לחבר אמת עד היום. אמרתי לו – למד אותי. וזה בדיוק מה שהוא עשה. הוא בעצם אמר לי, לא רוצה לתקן. אתה תתקן. הנה ארגז הכלים ושיהיה לך בהצלחה.
פרקתי, הרכבתי, הסרתי והרכבתי, מעכתי והרכבתי חזרה. עם הניסיון הגיע התאבון.

רכשתי מכוניות מצ’וקמקות פחות. עשיתי להן השבחה והתחלתי למכור אותן. חברים קראו לי ‘אבישי – מכון השבחת רכב’. עבורי, אחד שלא סיים תיכון, זה היה מטורף. אז ידעתי, שהעתיד שלי בענף הרכב.

ניגשתי ללימודי אוטוטרוניקה, דרך משרד התעסוקה. הוצאתי תעודה סוג 1 במכונאי רכב, סוג 1 חשמלאי ותעודת אוטוטרוניקה.

משם עבדתי תקופה קצרה במרכז שירות, אבל בזמנו אפשרויות השכר היו לא טובות כמו היום. בלית ברירה, עזבתי. הייתי פה ושם, עבדתי בעבודות כאלה ואחרות, אבל בפינה האחורית של הראש, תמיד ישב אבישי שאמר לי – אתה יודע מי אתה. אתה יודע לאן אתה שייך.

בגיל 26 החלטתי שאני צריך לעשות משהו עם עצמי. בנקודה הזו החלטתי שאני רוצה להיות ילד גדול, ולעבוד בעבודה של גדולים. לא רק להיות שולייה של מישהו. החלטתי שעולם הרכב זה הדבר היחיד שהצלחתי לשבת וללמוד טוב. השלמתי בגרויות ועשיתי פסיכומטרי בשנה אחת ואז חיפשתי מסלולי למידה.

הגעתי ללימודים הנדסאי רכב במכללת עתיד, שם נכנסתי ללימודים אינטנסיביים מאד.
בשנים האלה כבר חזרתי לעבוד במרכזי שירות. בהתחלה כמכונאי רכב, ומשם למנהל עבודה, משם למנהל מחלקת דיאגנוסטיקה ואז – לתפקיד של מנהל טכני.

לסיכום הפרק ההיסטורי, התקבלתי לעבודה בחברת יוניון ובשנת 2020 הגעתי לניהול הטכני של המותג Geely.”

תכל’ס, אתה ב-Geely ממש מההקמה.

“נכון.
נתוני הפתיחה היו נמוכים, עם המון המון חוסר וודאות.
לא ידענו איך הקהל המקומי יתייחס למותג הסיני, לעניין החשמל, לכל החבילה המוזרה הזו.
היום, זו המכונית החשמלית הנמכרת ביותר בארץ אז התקדמנו.
אנחנו בטופ 15 של המותגים הנמכרים בישראל, ומיותר לציין שעבור מותג בן שנה ופיפס, זה היסטרי.”

מסתבר שהצרכן הישראלי לא מיישר קו עם הסטיגמות.

“לא ולא.
בפועל, המותג התפוצץ.
זה פשוט היה הדבר הנכון בזמן הנכון. השוק, כך הסתבר, היה בשל. הלקוח הישראלי יודע לזהות מוצר מצוין במחיר מצוין.
כל זה הביא לתוצאות שכולנו מכירים.”

מה הטירוף הזה אומר על היום יום שלך כמנהל טכני?

“שמן הסתם, גם אצלנו מטורף.
תראי, להיות מנהל טכני, זה די שונה מלהיות טכנאי רכב שעובד בפועל על המכונית.
במרכזי השירות יש מכונית – ואתה מתקן אותה לפי ההוראות של היצרן, לפי הספרות הטכנית והניסיון שלך. מתמודד עם מכוניות, תקלות ולקוח.

כשאתה בתפקיד מנהל, אתה מתנהל מול היצרן, אתה נחשף לקבלת החלטות, תהליכים, מה הוליד מה, שיפורים ועדכונים במוצר, תרחישים ותהליכים. התפקיד שלי הוא יותר מנהלתי, יותר משרד, הרבה מאד קשר עם היבואן, הרבה הדרכות, הרבה לימודים. יש המון עיסוק גם בצד השירותי, אל מול הלקוח אז עברתי לצד השני, וגיליתי את הפער בין רצפת הטיפול למשרד. התפקיד שלי הוא לגשר על הפער הזה.

להוריד את התאוריה לשטח ולוודא שיש שם התנסות, יש למידה ויש עקומת למידה.”

הזכרת מקודם שתפקיד של מנהל טכני הוא גם תפקיד שירותי. באמת?

“מאד. בכל יום יש נגיעה ללקוח.

אני חייב להראות לו את הערך המוסף של המכונית שהוא קנה. יש אינטראקציה, אני רוצה להראות לו שאני כאן בשבילו, שיש גב ופתרון לכל תקלה. חשוב לי להסביר לו את מהות התיקון, לוודא שהתיקון נכון. זה כל כך חשוב. שיכנס פעם אחת, ויקבל אוטו תקין.

מעבר לזה, תפקיד של מנהל טכני ארצי, זה לדאוג לרמה הטכנית ורמת השירות בכל הארץ. אז אנחנו דואגים להדרכות רוחב, לאסוף אנשים מכל המקומות ולוודא שהם מיושרים, מסונכרנים ומעודכנים בכל מה שחדש וחשוב.

תגיד, מכונית חשמלית לא אמורה לייתר את כל הסיפור הזה של תקלות ותיקונים?

“אני מכיר את הגישה הזו שאומרת – תן לי לעדכן את הרכב החשמלי שלי מרחוק ושיהיה יום טוב וביי.
זה לא בדיוק עובד ככה.

נגיד, הגעתי לעדכן את הרכב ובדיוק הרשת נפלה. מה זה אומר? מה עודכן? מה נפל בין הכיסאות?
או – באתי לעדכן את הרכב שלי, מה מונע מהאקר לבוא ולהשתלט לי מרחוק על הפיקוד העליון?
ברור – כל חברה עובדת מאד מאד קשה כדי ליצור אבטחת מידע. היא קובעת באילו תנאים אפשר או אי אפשר לעשות עדכון.

אז יש כאלה שיותר מאפשרים ויש כאלה שפחות אבל בסוף, יש כאן רכב ויש לו מכלולים ויש בהם רכיבים שזקוקים לטיפול ועדכון מבוקר. לתיבת הפחתה, יש שמן. למערכות חשמליות, יש קירור. לתוכנה, יש גרסה חדשה.

אז נכון, רכב חשמלי משמעותית יותר זול ברמת התחזוקה, אבל היא עדיין קיימת.
אין יצרן שלא עושה טיפולים. זה לא קיים. זה פשוט לא אחראי.”

עדיין מעניין לך? או שהתרגלת כבר לפסגת הטכנולוגיה?

“אי אפשר להתרגל.
כשיצאתי ממשטח העבודה שאלו אותי אם לא אתגעגע לטיפול בתקלות. הרי במרכז שירות פתרת את כל התקלות שהיו לך. מחר יבוא עוד משהו שלא ראית.
והפלא ופלא – אותו דבר קורה כאן.
נכון, התפקיד שלי יותר משרדי, סביבה וירטואלית וניהול צוות, דורש הרבה זמן כיסא.

אבל מי שזה מעניין אותו והדרייב שלו שם – כל יום יש משהו חדש. כל יום מתחיל כאן תהליך חדש ולומדים משהו שלא ידעת קודם.
קורה שאני רואה אירוע חריג שקורה פעם באף פעם. ואז אני מקבל את המידע הזה מכל מרכזי השירות שלנו. הופה! עלינו כאן על משהו בקצב גבוה.

יש מצב שהמשהו הזה הוא תקלה שהיצרן לא ראה. אנחנו מציפים את זה למעלה, ומזה נולדות כל ההנחיות, התקנות וההוראות החדשות. מהיצרן!
אבל הי, זה הגיע מאיתנו, אנשי השטח, רק משום שמישהו מספיק מקצועי שם לזה לב.”