שילוב אנשים עם מוגבלות בענף הרכב – אפשרי וכדאי

ללא ספק, לאנשים עם מוגבלויות יש אתגר רציני בכל הנוגע לתעסוקה הוגנת בשוק הישראלי. על אף פעילותם של גופים שונים, עמותות והסדרים, אנשים רבים, רבים מדי, עדיין נתקלים בחומות של אדישות, בלמים ותנאי העסקה מעליבים.

זו הסיבה, ששמחנו מאד לגלות מעסיקים הוגנים מהתחום שלנו – תחום הרכב, שמקפידים לקבל לשורותיהם אנשים עם מוגבלות, להתאים עבורם תפקידים ולתגמל אותם באופן ישר והוגן. חברת פריסבי, חברת הרכב המובילה היא חברה כזו.

החברה מציעה ללקוחות מגוון רחב של שירותים, תחת קורת גג אחת: רכישת רכבים חדשים, ליסינג, יד 2, מימון וביטוח. כדי לתפעל את פעילות החברה, דרושים אנשים. אלה שיושבים מאחורי הקלעים ומניעים את גלגלי המערכת. בתוך אותם אנשים, הכרתי את עמית רוז סמואל.

עמית עובדת במחלקת הגביה המשפטית בקבוצה, והיא אחת הנשים המקסימות, המעניינות והאמיצות שיצא לי לראיין לאחרונה. היא בת 30, מאשקלון. יש לה CP קל כתוצאה מסיבוך לידה, ולא – הסיפור שלה הוא בכלל לא סיפור רגיל.

עמית, ספרי לנו – איך הגעת לכאן?

“למה הסיפור שלי לא רגיל?  למדתי בבית ספר רגיל, עשיתי צבא. למרות שהמגבלה שלי באה לידי ביטוי בדיבור ומוטוריקה עדינה, השתלבתי בכל המסגרות ‘הרגילות’ והתעקשתי לקיים חיים עצמאיים. גרתי 5 שנים מחוץ לבית, והשתלבתי במכינת ‘כנפיים’, שמכינה לחיים עצמאיים.

בנוסף, יש לי הצגה – ‘אישיות בתוך קליפה’, איתה אני מופיעה בכל רחבי הארץ. ההצגה משקפת לאנשים את מהות החיים עם מגבלה, חושפת את הקשיים אבל גם נותנת הרבה תקווה. בחודש דצמבר האחרון, במסגרת חודש ‘העסקת אנשים עם מוגבלות’ בחברת פריסבי, קיבלתי במה להופיע עם הצגת היחיד שלי אל מול עובדי החברה”.

למה קראת להצגה שלך ככה?

“קראתי להצגה שלי ‘אישיות בתוך קליפה’, משום שככה אני מרגישה לפעמים, בתוך קליפה. וצריך לקלף את הקליפה כדי לגלות עד כמה הפרי הוא טעים. ההצגה נותנת לי ביטחון, הבמה מאפשרת לי להביא את עצמי כמו באף מקום אחר. אני רוקדת, אני מסבירה את עצמי ומספרת את הסיפור שלי. התגובות מדהימות. אנשים אומרים שאני נותנת להם השראה. אומרים שאני מעלה דמעות…

מעבר לזה שההצגה משחררת אותי, אני חושבת שיש כאן שליחות חשובה – להראות לעולם עד כמה אנחנו צריכים לקבל את האחר. להסביר מה זה אומר לחיות עם מגבלה. ולהראות שכל אחד מאיתנו חי בתוך קליפה, ועלינו להביא מספיק אדיבות, סבלנות וכבוד, עד שהקליפה תיעלם.”

איך הגעת לפריסבי?

“עברתי קורס מטעם ביטוח לאומי על השתלבות בעולם התעסוקה. בעזרת יועצת מטעם ‘תעסוקה שווה’, הגעתי לקבוצת קרסו – היום פריסבי, ואני כבר כאן כמעט 4 שנים. אני עובדת במחלקה גבייה המשפטית, ועוזרת לאנשי המחלקה בשליחת מכתבי התראה , הדפסות ועבודות אדמיניסטרציה”.

מה את הכי אוהבת בתפקיד שלך?

“המחלקה שלי מדהימה. האנשים כאן מאד טובים והם מחבקים אותי ועוזרים לי להשתפר. הם ממש לא עוטפים אותי בצמר גפן, וזה מצוין. אם אני רוצה להיות כמו כולם, אני צריכה להבין שכל אחד ראוי לביקורת בונה, וצריך לקבל אותה כדי להתקדם.
במהלך היום יום כאן, אני רואה שהמגבלה היא סתם שקופה, ואם רוצים, כל אחד יכול לעשות הכל.”

מה התכניות שלך הלאה?

“אני אוהבת לעבוד בחברה גדולה. אני חושבת שיש כאן אפשרויות לקידום, ואני רוצה להתקדם. אני אוהבת את תחום השיווק. אני רוצה לקדם בעולם התעסוקה אנשים עם מוגבלויות ולהראות שאנחנו יכולים לעשות המון. חשוב שלא נשתוק.  אני מביעה המון את דעתי דרך פוסטים ומאמרים.

לאחרונה גם התראיינתי לכתבה מצולמת שסוקרת את המצב התעסוקתי העגום של אנשים עם מוגבלויות, ומראה דרך מעסיקים שונים, איך אפשר לעשות את זה אחרת. טוב יותר.”

מה את עושה אחרי שעות העבודה?

“אני בבית. רוקדת סלסה. יוצאת עם הכלבה. אני פעילה מאד דרך הצינורות ברשתות החברתיות, דרך ההצגה ובעצם בכל מקום, אני רוצה להגיד שחשוב מאד לגייס אנשים עם מוגבלויות. חשוב מאד שתהיה לנו תעסוקה. אנחנו יכולים להביא דברים כל כך טובים למקומות העבודה כמו מחויבות ומסירות.

גם חשוב שהמעסיקים לא ינצלו את העובדים עם המוגבלויות. אין שום סיבה לשלם לעובד כזה מתחת לשכר המינימום. זה מעליב וזה לא צודק. יש אינסוף אפשרויות להתאים את התפקידים לפי הכישורים. כל מה שצריך לעשות, זה לא לפחד”.