שיתוף פעולה אמיתי בין מתחרים – האם זה בכלל אפשרי?

מה הדרך הטובה ביותר להקים עסק או להשיק מוצר חדש? לחקור טוב טוב מה קורה אצל המתחרים.

אנחנו חיים בעידן שבו כמעט לכל מוצר, רעיון או מיזם, יש מקבילה. לפעמים כחלופה עם שינויים קלים, לפעמים כישות זהה לחלוטין. לכן, מחקר מתחרים (ובואו נודה על האמת, מציאת כל הדרכים לגבור עליהם), זו הדרך היחידה שבה אפשר להבין את האיומים, ההזדמנויות והבידול שלי, אל מול השחקנים האחרים.

כתוצאה, בעולם העבודה החדש, ארגונים רבים שואלים את עצמם: מי המתחרה שלי?

לדעתי, שאלה ראויה יותר היא  – ‘מי השותף שלי’?

נכון, זו חשיבה שונה ולא מקובלת, ולכולנו נטייה להיזהר (מאד) מהמתחרה, להסתיר ממנו מידע ולעשות הכל כדי להאפיל עליו.

אבל – הפתעה.

מודל שיתופי בין חברות מתחרות כבר קיים בשוק, ומוכיח בדיוק ההפך.

מערכת יחסים שיתופית, שמורכבת ממתחרים (ולפעמים, מתחרים מרים), הביאה דווקא למציאות עסקית שעודדה התפתחות, צמיחה ואפילו יצרה ערך של ממש עבור כל אחת מהחברות המתחרות.

המודל הזה נקרא Co-Opetition והוא כבר קיים במגזר הציבורי, העסקי, הבטחוני והקמעונאי. בארץ ומסביב לעולם.

אז מה זה  Co-opetition ?

Co-opetition הוא מודל של שיתוף פעולה בין מתחרים. אבל הוא אינו מוגבל רק לזירה העסקית.

ביטוי אמיתי ועמוק של המושג, מביא לשותפות שמשלבת את המגזר העסקי עם הציבורי והפילנטרופי, וכאחת הפלטפורמות החשובות לקיימות עסקית.

למה? כי באקוסיסטם של המאה ה-21, עסקים אינם מנותקים מהחברה בה הם פועלים.

בעולם גוברת ההערכה לקשר בין עסקים משגשגים וחברה בריאה.
הרי ידוע שעסקים הם גורם פיתוח חיוני בחברה ובקהילה.
הם יוצרים יתרונות ישירים (כמו פרנסה, הכנסות ממסים, אספקת סחורות ושירותים), כמו גם יתרונות עקיפים ובהם השקעות חברתיות אסטרטגיות.

לאלה מצטרפת המודעות לקיימות וחדשנות, כ-2 ישויות משמעותיות ביותר שנהנות ככל שהעולם העסקי והחברתי פועל ביחד.

במסמך חזון האו”ם נכתב ששותפויות עם המגזר העסקי, הפרטי – ברמה הגלובלית, הלאומית והמקומית, הם מנגנון קריטי להשגת יעדים חדשים לפיתוח בר-קיימא.

תפקיד הממשלה: לפקח ולעודד מערכות שיתוף

על הממשלה לאפשר שיתוף בין מתחרים, במקרים בהם יש ערך גבוה לשוק, ובו בזמן לפקח על חוקי המשחק במגרש המשותף. בדרך הזו אפשר לשמור על הוגנות התחרות.

איך הממשלה יכולה לעודד מתחרים לשתף פעולה, ולהתגבר על קשיים משותפים?

מענקים, ליווי וסיוע מקצועי מטעם המדינה, סיוע בפריצה לשוק הבינלאומי או בעידוד שילוב חברות מתחרות בפרויקטים לאומיים.
בדיוק כפי שעשתה הממשלה במודל הקמת כביש 6, בו הממשלה העניקה זכיינות ל- 20 שנה על פרויקט שהוגדר כ’לאומי’.
מצד הממשלה – הפרויקט הגדול, אינו נכלל בתחום היתרון היחסי של פעילות ממשלתיתכך חברו חברות אפריקה ישראל, שיכון ובינוי וחברת CHICK הקנדית לחברה חדשה – דרך ארץ, שהקימה את הכביש ומפעילה אותו.

 Coopetition– רווח מול הפסד

שיתופיות בין חברות מצריכה אג’יליות, שיתוף פעולה, ריסון אגו ואמון, תוך הבנה שהמתחרה שלך הופך לשותף.

התועלת לחברות בא לידי ביטוי בהצלחה במיזמים מאתגרים, הגעה לפלח שוק רחב יותר, הגדלת משאבים או אפילו התאגדות כנגד חברה גדולה אחת.

החסרונות?
הרווחיות והקרדיט של הפעילות אינה נחלת חברה ספציפית, שכן כלל החברות שלוקחות חלק בשיתוף נאלצות לחלוק בהישגים. בנוסף, החשיפה גורמת להיכרות טובה עם הרגישויות, האתגרים והחוזקות אחת של השנייה.

ומה לגבי הלקוחות?

הקהל הצרכני אליו החברות פונות מרוויח מפיתוחים טכנולוגים, חדשנות ושיפור שירות ללקוח.
כך לדוגמא, בתחילתם של מכשירי הכספומט בישראל, לקוחות אינם הורשו להשתמש בכספומט שאינו משויך לבנק שלהם, עד שהוקמה חברת ש.ב.א שהציבה כספומטים ששירתו את כל הבנקים. מיד לאחר מכן, חברות הבנקים התאגדו, ואפשרו ללקוחות להשתמש בכל המכשירים בישראל.

לצד הערך שהציבור מרוויח משיתופיות בין החברות, ההפסד שלו עשוי לבוא לידי ביטוי במידה והCo-opetition מנוצל לכדי קרטל – התאגדות של החברות להגדלת רווחי החברה על חשבון הצרכנים.

במקרה כזה הצרכנים עשויים להיפגע מהתאחדות בין חברות, שמנצלות את שיתוף הפעולה ביניהן, ועל כן הפיקוח דרוש כל כך.

מודל Co-Opetition  כשותפות ענפית

המודל העסקי-שיתופי שהקמנו ב’מומנטום’, הוא דוגמא מצוינת ל- Co-Opetition שעובד בענף הרכב.

החברה הוקמה בשנת 2016 כחברה לתועלת הציבור, ביוזמה של קרן ביחד ובשותפות חברות יבואני הרכב.

הגדרנו לעצמנו 3 מטרות:
1. להגדיל את היצע כוח האדם שמגיע לעבוד בענף

2. להכשיר את כוח האדם לאתגרים העתידיים בענף

3. לארגן מחדש, לעדכן ולשפר את תכניות הלימוד ומוסדות ההכשרה

בהמשך הדרך, התרחב המודל ונוצרה רשת של שותפויות עסקים, שפועלות ביחד בשיתוף קרנות פילנטרופיות כדי לקדם ענפים נוספים כמו ענף המתכת, הבניין והשינוע.

זו הזדמנות מצוינת להודות לשותפים הפילנטרופיים שלנו בקרן ביחד, עמותת ציונות 2000 ומיזם ‘גלגל התנופה’.

לסיכום, גם כיום כשהשוק מתנהל ברובו באסטרטגיה תחרותיות, מגיעה הטכנולוגיה ומאתגרת אותנו לחפש ערך משותף רחב יותר, לחבר בין אנשים ועולמות וליצור מציאות חדשה, טובה יותר עבור העובדים, העסקים, החברה והסביבה.

מניסיון, כשבוחרים בשותפות כזו, כל הצדדים מרוויחים.