תחרות פורמולה סטודנט - פרוייקט ההנדסה הנחשק בעולם הרכב

הנבחרת הזו מצטרפת לקבוצות נוספות ברחבי העולם, שמתחרות במסגרת ‘פורמולה סטודנט’, במסגרתה מתכננים ובונים רכבי מרוץ חד מושביים בסגנון פורמולה. עד כאן, נחמד.

העניין עולה רמה כשלוקחים בחשבון שהרכבים הללו, צריכים להתחרות נגד השעון (time trial) ואנחנו מדברים על הכל כולל הכל – ספרינט, שמיניות ומקצה סיבולת . מי שזוכה – זוכה לא רק בפרס אלא גם בהכרה עולמית, גאווה לאומית וחתיכת שורה לקורות החיים.

רגע לפני – מה זה פורמולה סטודנט ואיך היא עובדת?

תחרות עולמית יוקרתית ונחשקת, לתכנון הנדסי ובנייה של רכבי מרוץ. לאורך חודשים רבים (ואף שנים) עומלים סטודנטים מכל רחבי העולם על תכנון ובנייה של רכב מירוץ, בתמיכה ומימון של שותפים עסקיים ואקדמיים. הם מתחילים משלבי התכנון ההנדסי, בניית מודלים, ייצור ויציאה לדרך.

זה נשמע פשוט, אבל למעשה, מדובר באחד הפרויקטים המורכבים שיש, שכולל עמידה בסטנדרטים מחמירים, ורשימה ארוכה של דרישות ותנאי סף אותם קובעים מנהלי התחרות.
הפרויקט משתלב בדרך כלל בלימודי התואר להנדסה, ונחשב לאחד מקרשי הקפיצה הטובים ביותר בין האקדמיה לעולם התעסוקה.

אז מי הולך לייצג את הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב ואת ישראל בתחרות?

גל רייס הוא סטודנט שנה שלישית, בפקולטה להנדסה במסלול הנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב. גל והשותפים שלו לקבוצה, אחראים על ניהול הנבחרת שתייצג את הפקולטה ואת האוניברסיטה בתחרות העולמית.

גל, תואר בהנדסה מכנית זה תיק. למה לקחת גם פרויקט גדול שכזה?

“לא סתם הגעתי להנדסה מכנית. מכונות בכלל ורכבים בפרט זה התשוקה שלי. בעיקר רכבים חשמליים. זה העתיד. הקבוצה שלנו יחסית חדשה בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות. המחזור שלנו פועל כבר שנה, ומאז הצלחנו לגבש נבחרת רצינית מאד של כ-50 סטודנטים. הנבחרת מחולקת לצוותים, המבנה הארגוני מורכב מצד הנדסה וצד תפעול.

צד הנדסה אחראי על הפיתוח ההנדסי וייצור הרכב, וצד התפעול אחראי על קיום המנגנון האדיר הזה. בנוסף לרשותנו עומדים אנשי מקצוע מתוך האוניברסיטה ומחוצה לה, המסייעים לנו במגוון תחומים. עם מומנטום לדוגמה, יש לנו שיתוף פעולה בין צוות המהנדסים באוניברסיטת תל אביב לבין סטודנטים להנדסת רכב במכללת עתיד תל אביב.

בעצם, אנחנו מגיעים כאן לשילוב מוחות בין הנדסאים למהנדסים. כל אחד תורם ידע, ניסיון וכישרון, כך שאנחנו מצליחים להגיע לפיתוח ברמה גבוהה. עם כל זה, אנחנו שואפים להגיע לתחרות בסוף שנת הלימודים הבאה באירופה. בנוסף, אנחנו מעוניינים להמשיך לגייס מוחות חדשים וכל שנה לתכנן ולייצר רכב חדש בכדי להמשיך את הפרויקט בפקולטה להנדסה בפרט ובאוניברסיטת תל אביב בכלל לדורות הבאים”.

באיזה שלב אתם נכון להיום?

“הגענו לשלבי התכנון, ואנחנו באמצע הדרך. כדי לבנות רכב מתחילים בתכנון ואז עוברים לייצור. אז יש לנו 50 חברים שלכל אחד מהם אחריות על תכנון תת מערכת ברכב.”

מה הבשורה של הרכב שלכם?

“התחרות אמורה לייצר רכב שפונה לשוק רכבי אוטו-קרוס. מעין פורמולה לשוק החובבני. אז מדובר ברכב חד מושבי, חשמלי, מנוהג או אוטונומי. הבשורה שלנו היא השילוב. גם וגם. הרכב שלנו יודע לנוע בעזרת נהג, או לנוע עצמאית הודות למערכת ממוחשבת שתדע לנווט את הרכב לאורך המסלול. המנוע של הרכב שלנו חזק מאד, ולעומתו המשקל של הרכב נמוך מאד.

התוצאה מניבה רכב שיודע להגיע למהירויות מאד גבוהות די מהר, ולשמור על יציבות. חשוב לומר שהרכב עומד בכל תקני הבטיחות של ארגון הרכב הבינלאומי.”

יש לכם מקום לתמרון מול כל החוקים, הסטנדרטים והדרישות?

“זאת שאלה טובה. ארגון הרכב הבינלאומי הגדיר תקנון. ספר “קטן” שמכיל 200 עמודים מלאים בכל הסטנדרטים והדרישות בהן אנחנו נדרשים לעמוד. אבל יחד עם זה, יש לנו מקום לתמרון. בכל מה שנוגע למשל לחיפויים או אווירודינמיקה, אנחנו יכולים להפגין הרבה גמישות ויצירתיות. וזה נהדר.

לעומת זה, בכל מה שנוגע לבטיחות אנחנו מאד מוגבלים, וגם זה נהדר, כי בכל זאת, כולם רוצים להגיע למצב בו הנהג מקבל את כל התנאים המקסימליים לבטיחות בנהיגה.”

אפשר לעגל פינות או שחייבים לייצר הכל לבד?

“כמעט בכל מערכת ברכב שלנו, אנחנו יכולים להחליט האם מייצרים מאפס או קונים מערכות קיימות. בעיקרון, אפשר לבנות הכל. וזו השאיפה שלנו. בסך הכל, אנחנו קבוצת הנדסה שמחפשת אתגרים.
יחד עם זאת, מטרת העל היא ללמד מהנדסים איך לתכנן רכיבים לתעשיית הרכב, מכניים ואלקטרוניים. אז גם אם הכי קל היה לקנות, אנחנו שואפים לייצור עצמי לרב חלקי הרכב.”

לקחתם על עצמכם אתגר. אתם מקבלים עזרה?

עד היום הפרויקט הזה נחשב לפרויקט גמר במסגרת התואר בלבד. לכן לא נוצרה קבוצה מגובשת שמשקיעה לטווח רחוק. כדי לשנות זאת דקאן הפקולטה להנדסה, פרופסור נעם אליעז, הגדיר אותנו כפרויקט דגל וזאת על-מנת לבסס המשכיות ומסורת לפרויקט. לאור הפקולטה להנדסה ברשות הדקאן תומכת בפרויקט באמצעות תקציב בסיסי שנתי.

תמיכת הפקולטה אינה מסתיימת בכך – צוות הפקולטה מסייע לנו רבות ביצירת קשרים עם גורמי תעשיה והאחרונים מספקים לנו מוצרים ושירותים בסך כולל של מאות אלפי שקלים. מבחינתנו, לקבל מוצר או שירות מהתעשייה הישראלית, בשילוב יצירת הקשרים העסקיים ההדדיים – שווה עשרות מונים על רכישת אותו מוצר או שירות. הקשרים העסקיים הללו יעמדו לצידנו יום לאחר סיום הלימודים.

מותר לכם לקבל תמיכה מגופים מסחריים?

“בוודאי. התקציב שלנו כיום בנוי רבות על ספונסרים, כמו ג’נרל מוטורס, אורכיד ספורט קארס והתעשיה האווירית. ויש עוד חברות שתומכות בנו, למשל Innoviz,Nvidia , ANSYS ועוד.”

איך מנוהלת הקבוצה כיום?

“המבנה הארגוני שלנו מורכב מכמה רמות. קודם כל, יש לפרויקט מנהל מטעם הפקולטה להנדסה, שנחשב לעובד אוניברסיטה. המנהל אחראי גם עלינו כסטודנטים בהנדסה מכנית (בפן האקדמי), ולצידו אחראי נוסף מטעם הנדסת חשמל. מתחתם יש אותנו – הסטודנטים – שמנהלים את הפרויקט ברמה היומיומית, בהיבטי הנדסה ותפעול.

בקבוצה שלנו לכל סטודנט יש כמה כובעים. כולם חובשים את הכובע ההנדסי, כי כולנו מהנדסים, אבל לכל אחד מאיתנו יש עוד תפקיד. מניהול התפעול השוטף ועד קשרי חוץ, מניהול משאבי הארגון כגון תקציבים וכ”א ועד ארגון אירועים. העסק מתנהל סך כל על מי מנוחות, על אף שאני מודה, שהלחץ יכול להיות גדול.”

הפרויקט סודי? או מותר לכם לדבר עליו?

“לא רק שאנחנו לא מסתירים, אנחנו מתייעצים באופן שוטף עם הנבחרות המקבילות בישראל (הטכניון בחיפה ואוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע) ובעולם.”

איך? אתם בתחרות?

“הנחת היסוד היא שקבוצה בשטוטגארט (עיר הבית של מרצדס) לא מחפשת להעתיק רעיונות של אוניברסיטת תל אביב. זו תחרות, נכון, אבל מנשבת מעליה רוח ספורטיבית. אנחנו כל הזמן מתייעצים ומייעצים לקבוצות אחרות, לשיתוף מידע חדש. בסך הכל צריך לזכור, המטרה היא ללמוד ולייצר רכבים טובים לאנושות.”