סיפור הצלחה: רכבים זה הפאשן שלי | ראיון עם נטלי וקסלר
אם יש פרזנטורית ראויה לייצוג נשי בענף הרכב – זו נטלי וקסלר.
הבחורה הנמרצת הזו, לא נותנת לשום דבר או לאף אחד לעצור אותה בדרך ליעד – ניהול מוסך משלה.
אני תופסת את נטלי לשיחה בזמן שהיא מרכיבה מערכת בלמים במרכז השירות בו היא עובדת כבר למעלה משנתיים – מרכז שירות אוטופיה (סוכנות מורשית של טויוטה), ואם הסיטואציה הזו, שבה בחורה מרכיבה מערכות ברכב נראית לנו היום פשוטה, הרי שלפני כמה שנים, היינו מרימים גבה.
מה השתנה? האנשים, וליתר דיוק – הנשים בענף. זה מה שהשתנה.
נטלי, איך התחיל הרומן שלך עם ענף הרכב?
“אני משוגעת על רכבים, מאז שאני קטנה. זה הפאשן שלי, זו האהבה שלי.
אבא שלי היה אלוף הארץ בקארטינג. הייתי מגיעה איתו לתחרויות, צוללת איתו מעל המנוע ורוצה להבין עוד ועוד – כמה שיותר, על העולם המרתק הזה.
מאוחר יותר, כשהייתי צריכה להוציא רישיון, נתקלתי בשאלות מורכבות על המנוע ועל מערכות הרכב.
אז הבנתי שהמשיכה הזו היא אמיתית, משום שפתחתי ספרים ולמדתי לעומק ואף פעם לא הרגשתי שבעה. תמיד רציתי לדעת יותר.
את והרכבים זה כמו כפפה ליד. למה למדת מקצוע אחר?
“בתקופה שבה הייתי צריכה להחליט מה ללמוד, היו תפיסות אחרות על נשים בענף הרכב.
המקצוע היה נחשב בטעות, כלא מתקדם, כגברי, כמלוכלך.
וכך, הלכתי לכיוון אחר, ולמדתי תואר ראשון במדעי החברה ותקשורת.
רק אחרי כמה שנים, הבנתי שאני צריכה להישאר נאמנה לעצמי, ללכת אחרי הלב שלי ונרשמתי ללימודי אוטוטרוניקה במכללת עתיד, בחולון.
לצד הלימודים, המשכתי לטפח את האהבה הזו לעולם הרכב, ולמרוצים.
רכשתי מכוניות והתחלתי לשפץ אותן לבד, לגמרי בעצמי ולהפוך אותן למכוניות ספורט.
במקביל, עשיתי קורס פורמולה רנו בהונגריה עם אבא שלי, השתתפתי בתחרויות ג’ימיקאנה ואני הולכת להיות חלק מהצוות המטפל במרוץ המכוניות ההיברידי-חשמלי הראשון בארץ, של טויוטה ב-11 ליוני.
אני חברה במועדוני רכבים, ולא מפסיקה ללמוד עוד ועוד על הפלא הזה שנקרא מכונית. ענף הרכב העולמי, הוא אחד הענפים המטורפים ביותר שיש. כל יום מביא איתו משהו חדש, וכדי להישאר מעודכנת, אני חייבת להישאר עם יד על הדופק.
מה שמוביל למצב שבו רבים מהחברים שלי מתקשרים להתייעץ איתי: איזה רכב לקנות, איזה מערכת להחליף. כשהם מגיעים למוסך הם רוצים להבין דרכי, האם דרכי הטיפול נכונות או שיש דרך אלטרנטיבית. בקיצור, הפכתי למכונית מהלכת על שתיים : ) ואין דבר שעושה אותי יותר שמחה.”
מה השאיפות שלך בעתיד?
“אני אחלק את השאיפות שלי ל-2.
דבר ראשון, הייתי מאד רוצה למשוך עוד ועוד נשים לענף.
להוכיח שאישה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, אם היא באמת מרגישה במקום שלה. נשים שאוהבות את ענף הרכב ומתלבטות אם המקצוע ‘ראוי’, חשוב שידעו שהתנאים מעולים, העבודה מרתקת ויש אינסוף דרכים בהן אפשר להתקדם.
אני למשל, סימנתי מטרה, וזה החלק השני של השאיפות שלי: לנהל מרכז שירות משלי וכדי לקבל את הגב האקדמי, נרשמתי ללימודי המשך בקורס אוטוטרוניקה והסמכה לניהול מוסך.
אני עובדת מאד קשה, במרכז שירות מכיל, מקצועי ומטפח. אני נותנת בכל יום את כל מה שיש לי ומקבלת מהם המון בחזרה. זה ממש הבית השני שלי. במהלך השנים שאני כאן זיהיתי דרכים יציבות וטובות להתקדם. ולשם אני הולכת.
אני עושה רישיון לאופנוע כבד ולומדת לטפל גם בכלים המשוגעים האלה. בקיצור, כל מה שיש לענף הרכב להציע? אני שם :)”.
