סיפור הצלחה: אני מטפל ברכב – וזה כיף. אבל אני גם מטפל באנשים – וזה כבר חשוב
גבי אברמצ’ייב עלה מברה”מ בשנת 1991, ועבר את מסלול ה’קפיצות’ הרגיל: בית ספר, תיכון, צבא.
אבל אז גבי השתחרר מהצבא, נכנס לצ’מפיון מוטורס, ונשאר.
גבי, אתה באותו מקום עבודה מהשחרור. תסביר לנו איך עושים את זה.
“אה,” גבי צוחק, “זה קל. טוב לי. לעבוד בתחום הרכב, זה היה הדבר הכי טבעי בשבילי. בצבא שירתתי כמכונאי רכב ועם הידע והניסיון שצברתי הגעתי למרכז השירות.
עבדתי במרכז השירות כמכונאי רכב די הרבה זמן, ובהמשך התקדמתי לבקר איכות ומאבחן.
בצ’מפיון יודעים למרקר אותך, אם הם רואים בך את מה שצריך כדי להתקדם, כך שלאחר שנה בתפקיד מאבחן, התקדמתי להיות מנהל עבודה. מאז אני כאן בתפקיד הזה, כבר עוד מעט 11 שנה.”
מה זה אומר- להיות מנהל עבודה?
“מנהל עבודה זה תפקיד מאד מאתגר, שמשלב בין כמה תחומים:
תחום הניהול, כי בסופו של דבר מנהלים צוות של עובדים, משנעים כל אחד לאזור שבו הוא מומחה ומשלבים את כל הפעולות כך שבסופו של דבר יובילו לתוצאה הסופית.
תחום העבודה, ואני בתור מנהל עבודה לא עומד בצד ומחכה שהעבודה תבוצע, אלא ניגש לרכבים, עובד עם אנשי הצוות כתף אל כתף ומה שנקרא ‘מכניס את הידיים למנוע’. זה מאד חשוב לי, גם כדי לשדר דוגמא אישית וגם כי רכבים בכל זאת, זה הדבר הכי מעניין שיש.
ובנוסף, מנהל עבודה נדרש לתת מעצמו גם בתחומים אחרים. כמו בתחום ההדרכה, למשל.
עולם הרכב מתחדש כל הזמן. מה שהיה לפני כמה שנים פשוט לא רלוונטי, ומה שקורה עכשיו, לא יהיה רלוונטי בעתיד. זה עד כדי כך דינמי. אז מגיעים כל הזמן רכבים חדשים, ומגיעות כל הזמן טכנולוגיות חדשות שחייבים להבין אותן לעומק. התפקיד שלי הוא להכיר את כל החידושים הללו, ולהדריך את הצוות שלי, גם אם החברה מעבירה הדרכות מטעמה.”
איך זה לנהל אנשים?
“וואו, שאלה טובה.
לא אשקר ואגיד שהכל גן שושנים. בהתחלה היה מאד מאתגר. אבל עם הרבה נחישות ורצון טוב, למדתי מטעויות ושכללתי את יכולות הניהול שלי, ובעיקר, אני מגיע עם גישה אנושית – לבוא ולעזור היכן שרק אפשר. העובדים מזהים את זה, ומגיבים.
אני אדם מסור מאד לעבודה, וחשוב לי להיות ליד הצוות שלי בכל שלב של העבודה.
לצד זה, אני משתדל גם להיות חבר. לעזור מתי שצריך. לתת פידבקים, כתף ותמיכה.
לדוגמא, אם עובד צריך לגשת לסידורים באמצע יום העבודה, ואני סומך עליו, אני אעשה הכל כדי לעזור לו, כולל לשדך לו נהג שייקח אותו ויחזיר אותו למשטח העבודה.
הגיבוש בין העובדים חשוב לי מאד. אנחנו אוהבים להישאר אחרי יום העבודה, לעשות על-האש, עם מוזיקה וכל המסביב, מה שמאד עוזר לנו לחזק את הקשרים, גם שלי מול העובדים וגם העובדים לבין עצמם”.
מעניין לך?
“מאד. כל יום.
שלא יהיה ספק – אני כאן כי אני אוהב את מה שאני עושה.
אני בר מזל לחיות בתקופה הזו בעולם הרכב, ולא לפני כמה עשורים, כי עולם הרכב של היום עובר קפיצה מטורפת ביחס לתעשיות אחרות.
מדובר כאן בטכנולוגיה עילית, של מוצר שכמעט כולו ממוחשב. היום, כשרכב נכנס למרכז השירות, 95% מהמערכות שלו מחוברות למחשבי ניטור ובדיקה. אין כזה דבר יותר לבדוק את הרכב ללא תמיכה ממוחשבת.
לדוגמא, גם הפעולה הכי סטנדרטית, כמו החלפה של רצועת טיימינג, מחייבת אותנו להפעיל מספר רב של תהליכים ממוחשבים בתמיכה של מחשב.
אני חייב לומר גם, שישראל מאד מתקדמת בנושא הזה. בחלקים אחרים של העולם אנשים עדיין מטפלים ברכבים בעצמם, או הולכים למוסכניקים שמשתמשים בטכניקות ‘מסורתיות’.
אין לי מילה לומר להם, מדובר באנשי מקצוע מהשורה הראשונה, כאלה שמכירים את הקרביים של הרכבים, אבל הידע שלהם פשוט לא יכול לפגוש את מה שקורה במרכז השירות. אתה חייב להיות סופר מקצוען, אתה חייב אנגלית ברמה גבוהה, אתה חייב להתעדכן וללמוד כל הזמן. אתה חייב לנשום טכנולוגיה. כל הזמן. אחרת אתה נשאר מאחור.”
היית ממליץ לחברים שלך להגיע לתחום?
“אני רואה את מה שאנחנו עושים במרכז השירות, כהקבלה למה שעושים אנשי צוות רפואי במרכזי רפואה.
אני יודע שאין מה להשוות בין אנשים לרכבים, אבל בכל זאת – אנחנו מרפאה לרכבים.
מבינים את זה היטב, אחרי שמתעכבים שניה לחשוב מה המשמעות של רכב לבעלי הרכב.
רכב, זה דבר יקר. לא רק פיננסית. רכב זה דבר יקר רגשית לבעל הרכב. אנחנו סומכים על הרכב, אוהבים את הרכב. חסרים אנשים שמסתכלים על הרכב שלהם עם כוכבים בעיניים?” גבי צוחק.
ולכן, כשמבינים את הקשר המיוחד בין הבנאדם לבין הרכב שלו, את עוצמת החיבור, מבינים את המקום שלנו בתור עובדים.
אז לשאלתך, אם אתה מבין את הקשר הרגשי, אוהב רכבים ורואה את עצמך בתחום הזה – אז בטח. אני ממליץ להיכנס”.
התרגשתם? לכתבות נוספות על האנשים שעושים את עולם הרכב >>
רואים את עצמכם בענף הרכב? בואו לקרוא על תכניות הלימוד וההכשרה >>
