סיפור הצלחה: קם עם חיוך, עובד עם חיוך וחוזר הביתה עם חיוך. כמו שצריך.
הסיפור של מתניה הוא כזה, של אחד שבאמת עושה את מה שהוא אוהב.
כששאלנו אותו “איך הגעת למקצוע הזה” הוא ענה:
“כי היה לי חשוב לעשות בכל יום מה שאני אוהב”.
וכשביקשנו פירוט, זה הלך כך:
“אם רוב היום שלי אני נמצא בעבודה, אני רוצה להרגיש בדיוק במקום שמתאים לי, אני רוצה לדעת שאני ממצה את הפוטנציאל שבי ואני רוצה לדעת, שאני עושה בכל יום משהו משמעותי”.
ונאמר – אמן!
ובכל זאת ספר לנו, איך הכל התחיל?
“מאז ומתמיד אהבתי את עולם הרכבים. למרכזי השירות נכנסתי בתפקיד של מאבחן ומכונאי.
אהבתי מאד את הדינמיות במהלך היום, את התקלות המורכבות וגם עקבתי בפליאה אחר התקדמות התחום והרכבים.
התקדמות שהרגשתי ממש תחת הידיים. עם כל שנה חולפת הרכבים הפכו למכונות משוכללות מאד, והתקלות הפכו לכאלה שמצריכות תושייה, ידע מעמיק, ניסיון והרבה יצירתיות.
נורא אוהב את זה. מהתפקיד הזה התקדמתי לתפקיד אחראי מאד, כמדריך טכני ותומך.”
מה זה אומר להיות מדריך טכני ותומך?
“להיות מנהל טכני זה להיות בדיוק במקום הנכון, בזמן הנכון ולכל מה שצריך אותך, במיוחד בתקלות ממש ממש מורכבות. זה אומר להדריך את הטכנאים לקראת הפתרון הטוב ביותר ולשמור על מסגרת של יעילות כלכלית כלפי מרכז השירות מצד אחד, ומהירות טיפול כלפי הלקוח מצד שני.
התפקיד מעניין מאד, אין יום אחד שדומה לשני, יש לי צוות של עובדים שזקוקים להדרכה והכוונה ובנוסף, אני כל הזמן תומך ומלווה עובדים חדשים.
מדריך טכני חייב לחיות תמיד עם אצבע על הדופק, להתעדכן מסביב לשעון בכל הטכנולוגיות שמתחדשות כל הזמן. אני עומד בקשר עם ההנהלה במרכז השירות וגם עם ההנהלה הבכירה, בקיצור – הבנתם. שיא הלחץ, שיא הריגוש, שיא הכיף”.
מה אתה הכי אוהב בתפקיד שלך?
“מכל הדברים שאני אוהב ביומיום שלי, זה עצם הליווי שלי את העובדים לקראת פתרון התקלה.
כל טכנאי מכיר את הרגע הזה, שאתה נתקל בתקלה שאתה פשוט לא יודע לפצח.
זה מן רגע כזה שאתה יכול להיקלע לתחושה של חוסר אונים, אבל גם יכול להסתער על התקלה ברבאק. לשבור את הראש עד שאתה מצליח להבין.
עכשיו, ככל שהמערכות מורכבות יותר, כך הן גם יותר תלויות אחת בשנייה.
רכב הפך להיות כמו גוף – כל תהליך משפיע על אחר, לכל איבר יש תפקיד אבל גם השפעה על איבר אחר. ככה בדיוק אנחנו רואים את התקלה ולכן כשמנסים להגיע לפתרון, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את כל המרכיבים, את כל ההשפעות וכל המשמעויות של הפעולה שנחליט לבצע. בסופו של דבר, כשהעובדים מפצחים את האגוזים הקשים, אין תחושת סיפוק יותר גדולה מזו”.
יש איזה מקרה שאתה זוכר במיוחד?
“כן.
צריך להבין שרמת המחויבות של העובדים “החדשים”, כך אני קורא להם, בעולמות הרכב, היא גבוהה בהרבה, מכל תעשייה שבה נתקלתי בעבר.
אנחנו מבינים שאנשים לא רק אוהבים את הרכבים שלהם וקשורים אליהם, אלא הם גם ממש תלויים בהם.
אני זוכר מקרה אחד שהגיע אלינו רכב, עם תקלה שפשוט לא הצלחנו לפצח.
לא רק אני “נגנבתי” מזה, אלא גם בעל סוכנות הרכב.
וככה, שנינו העברנו שעה, ועוד שעה, ועוד שעה, עד שמצאנו את עצמנו רכונים על הרכב עמוק לתוך השעות הקטנות של הלילה. בתוך כל זה, העלנו לשיחה את הלקוח ועדכנו אותו בכל הנעשה. בסופו של דבר, הצלחנו לתקן את התקלה, ואני נסעתי אל הלקוח בלילה, העיקר, שיהיה לו רכב תקין ופועל למחרת.”
יש לך טיפ טוב אחד, אותו היית רוצה לשתף עם אחרים?
“הכלל שלי בחיים, בעבודה ומחוץ לעבודה: תמיד לרצות לדעת ולא לפחד לנסות”.
התרגשתם? לכתבות נוספות על האנשים שעושים את עולם הרכב >>
רואים את עצמכם בענף הרכב? בואו לקרוא על תכניות הלימוד וההכשרה >>
