סיפור הצלחה: "עשיתי שינוי. השינוי הכי טוב שקרה לי"
כמה אנרגיה יכולה להיות בבנאדם אחד?
אנחנו אחרי שיחה עם ויאצ’סלב אייזימן, סטודנט ללימודי הנדסת מכונות במגמת רכב.
איך לומר?
האיש בוער באהבה למה שהוא עושה, ברמה שאפשר רק לקנא.
וזה לא היה לו קל להגיע לשם. בכלל לא.
לקח זמן וגם ניסוי וטעיה, כדי להבין מיהו, מה הוא רוצה ומה צריך לעשות, כדי להגיע לשם.
ויאצ’סלב, מה הסיפור שלך 🙂 ?
(צוחק) “הסיפור שלי? הסיפור הכי פשוט שיש בעולם.
התחלתי כמו כולם, חייל אחרי שחרור. הכי אבוד ולא יודע מה רוצה לעשות.
את יודעת איך זה, אחרי שחרור מרגישים שצריך לעשות ‘משהו’, וה’משהו’ שאני ידעתי לעשות באותה התקופה, זה לנהוג.
הייתי נהג בצבא, מה שאומר שאני יכול לנהוג גם באזרחות. התקבלתי לעבוד בחברת הובלות, קיבלתי משכורת מעולה. הייתי מבסוט.”
זה נשמע שיש פה ‘אבל’.
“יש פה חתיכת אבל.
באיזשהו שלב, התחלתי להרגיש מועקה. חוסר נוחות במקום שלי. חיפשתי ריגוש.
אז קניתי אופנוע.
אני אומר לך, איך שעליתי על הכלי, נתפסתי. זהו. נשאבתי פנימה והרשיתי לעצמי להתמכר”.
נו, אתה מתאר אדם עם הובי פגז ואחלה משרה. למה לא להסתפק בזה?
“אני אגיד לך למה.
האופנוע הזה, סקרן אותי מאד.
הייתי חייב לדעת מה קורה כאן בפנים. איך זה עובד.
כמו ילד קטן שמסתכל לשמים וחייב להבין איך מטוס נשאר באוויר. ככה הייתי.
ידעתי שבמכללת עתיד במעלות יש קורס אופנוטרוניקה, עם צוות הדרכה מעולה.
אמרתי לעצמי, לא יזיק לברר. בחרתי יום בו סיימתי לעבוד מוקדם, נכנסתי למזכירות.
הגיע המנהל של המכללה – שמוליק.
קרא לי לחדר שלו, והציע לי הצעה מדהימה – קורס אופנוטירוניקה חינם, אם ארשם ללימודי הנדסאי מכונות במגמת רכב.
באותו רגע תפס אותי כמו דג על קרס 🙂
זרמתי.
במבט לאחור אני יכול להגיד לך, שזה היה מזל גדול.
נרשמתי בשבוע האחרון, בו יכולתי לנצל את פיקדון הלימודים כחייל משוחרר.
ושימי לב —
ביום ההרשמה האפשרי האחרון. כלומר, שנת הלימודים התחילה למחרת.”
איך היו הלימודים?
“כמו כל דבר בחיים, גם בלימודים יש יתרונות וחסרונות.
למשל, בחודשים הראשונים בשנה הראשונה – אין קשר בין מה שאנחנו לומדים לבין מכונאות.
בחודשים האלה לומדים אנגלית ומתמטיקה, במטרה ליישר קו, להתחיל מאפס ולהרים את הרמה של כל אחד מאיתנו.
ושם, גם רוב הסטודנטים נושרים. אין לאנשים סבלנות.
אחר כך, התחיל הכיף. למדתי כל מה שאפשר על עולם הרכב. הכרתי חברים מעולים, חלק מהם בקשר איתי עד היום”.
מה קורה אחרי הלימודים?
“באיזשהו שלב, עברתי תאונת דרכים. החלמתי וחזרתי שוב להגה.
ואז הבנתי.
אני לא במקום הנכון בשבילי. אני כבר לא נהנה מזה.
הרגשתי שאני חייב לעשות שינוי.
הנה אני, סטודנט שנה שלישית בלימודים. הגיע הזמן לעסוק במקצוע שלי. במה שאני אוהב.
אז התפטרתי. ככה, כמו שאני. בלי תוכנית לעתיד או מקום עבודה.
ידעתי שיש לי קצת חסכונות, יש לי כיוון. נראה מה יהיה.”
לקחת סיכון.
“לגמרי.
ישבתי בבית חודש.
אחר כך, התחלתי לגשש. מצאתי מוסך שהסכים לקחת אותי לעבודה, למרות שלא היה לי ניסיון.
התחלתי לעבוד בתור עובד זוטר, בהתחלה שם ואחר כך במוסך אחר וכך התגלגלתי ממוסך למוסך, עד שהגעתי למוסך סופרמוטו צפון, של ניר מלול – המרצה שלי במכללה.”
הגלגל מסתובב.
“לגמרי. מבחינתי, זו סגירת מעגל.
במוסך הזה אנחנו מטפלים באופנועים, שזו הסיבה שהגעתי לענף הרכב מלכתחילה.
אמנם הגעתי לתקופת ניסיון של חודש, אבל הנה אני, אחרי שנה וחצי ועדיין כאן, במיקום הכי אסטרטגי שיש”.
למה אתה מתכוון?
ויאצסלב מחייך: “אני וניר עובדים ביחד. לניר יש ניסיון עצום, הוא הרי מרצה במכללה.
אבל כאן, במשך יום העבודה, הוא המרצה שלי ואני הסטודנט שלו. הוא נמצא לידי, כדי לענות לי על שאלה. כדי להראות לי עוד זווית מקצועית. זה משהו שתלמידים משלמים עליו הרבה כסף.”
אתה שמח במקום שלך? חושב שעשית בחירה נכונה במקצוע רכב?
“אני מאד שמח על הבחירה שעשיתי. עם המקצוע. עם המכללה שהלכתי אליה.
למדתי ממרצים טובים ואיכותיים, מרצים שעוזרים. כל בקשה ושאלה, אפשר לגשת ויעזרו לך, בסבלנות ובשיא המקצועיות”.
מה קורה הלאה? לאן אתה עוד שואף להגיע?
אני רוצה להמשיך להשתפשף, לצבור ניסיון. משם, סביר להניח שאני אתקדם לאחד היבואנים.
יש לי תעודה עוד מעט. אז אולי לניהול מרכז שירות. או כל תפקיד מאתגר אחר.”
התרגשתם? לכתבות נוספות על האנשים שעושים את עולם הרכב >>
רואים את עצמכם בענף הרכב? בואו לקרוא על תכניות הלימוד וההכשרה >>
